מרווחים על הגיטרה בס
מהם מרווחים במוזיקה?
המוזיקה מורכבת ממרווחים, המרווחים הם אבן היסוד של המוסיקה והרכיב הבסיסי ביותר- כל רצף הרמוני, אקורדים, וכל מנגינה מורכבת מאוסף של מרווחים, שמנוגנים במקביל או אחד אחרי השני או במקביל.
אם שני צלילים מנוגנים אחד אחרי השני הם יחשבו למרווח מלודי, ואם הם ינוגנו במקביל (כלומר ששני הצלילים ינוגנו ביחד באותו הזמן) הם יחשבו למרווח הרמוני
במילים פשוטות, אפשר לאמר שמרווח הוא המרחק שבין צליל לצליל.
לכל מרווח יש מאפיינים משלו, סאונד, צפיפות, מתח, ותחושה שונים, שיוצרים את הסאונד של האקורד או המנגינה.
הכרה ושליטה בכל המרווחים היא כלי בסיסי וחשוב על מנת להבין ולהכיר את צוואר הגיטרה בס/קונטרבס, חשוב להכיר את הסאונד של כל מרווח, ואיך הוא נראה מבחינת צורה על הצוואר של הכלי.
במוסיקה המערבית ישנם 12 סוגי מרווחים, כמספר הצלילים באוקטבה, כלומר באוקטבה יש 12 צלילים (חצאי טונים) ואם מודדים את המרחק בין צליל הייחוס לשאר הצלילים באוקטבה מקבלים 12 מרווחים שונים.
אפשר לחלק את המרווחים ל- 3 סוגים: מרווחים דיסוננטים, קונסוננטים ומרווחים זכים.
נהוג לחלק את המרווחים לקטגוריות אלו כדי לתאר את הסאונד או "החריפות" של המרווח. המרווחים הדיסוננטים הם ה"חריפים" והצורמים ביותר, המרווחים הדיסוננטים הם: סקונדה קטנה וגדולה, טריטון ספטימה קטנה וגדולה.
המרווחים הזכים לאומר זאת הם בעלי סאונד יותר נעים לאוזן, והם חסרי "מתח", אינם דורשים פתרון ודי ניטרליים באופיים. המרווחים הזכים הם הקוורטה, קווינטה והאוקטבה
המרווחים הקונסוננטים הם באמצע, "בין לבין", כלומר לא חריפים מאוד ולא זכים במיוחד, יש להם צבע אופייני, המרווחים הקונסוננטים הם הטרצות (קטנה וגדולה) והסקסטות (קטנה וגדולה) וכדאי כמובן להכיר ולזהות את הסאונדים וסוגי המרווחים האלו לפי שמיעה, אבל זה לנושא אחר שנקרא פיתוח שמיעה.
זוהי הטבלה שבעזרתה אפשר לחשב מבחינה תאורטית את המרווחים, אני לא אכנס כאן לתיאוריה יותר מדי אבל מי שרוצה ללמוד את לעומק את הנושא מוזמן להכנס לקורס תאוריה מוסיקלית שיצרתי, בחינם, שם אני מסביר יותר לעומק.
בשיעור הזה אני יעבור בקצרה על כל אחד מהמרווחים ויראה בתרשים איך נראה כל מרווח על הצוואר של הגיטרה בס.
בגלל הצורה שצוואר הגיטרה בס בנויה, יש כמה אפשרויות לנגן כל מרווח, אפשר וכדאי להכיר את המרווחים לפי "צורות" על הגיטרה בס, מה שאפשר לראות בתרשימים זה את את הצורות האפשריות של כל מרווח, כאשר מסומן על צוואר הגיטרה את צליל הייחוס (הצליל הנמוך) שמסומן באדום ואת הצליל הגבוה שמסומן בצהוב, המרחק בין הצליל הנמוך לגבוה יוצר את המרווח. לפעמים יש כמה אופציות או "צורות" לנגן כל מרווח וכדאי להכיר את כולן.
סקונדה קטנה
המרווח נקרא סקונדה מלשון second (שניים) בגלל שבין הצליל הנמוך לצליל הגבוה ישנם 2 שמות צליל, לדוגמה המרווח סקונדה קטנה בעליה מהצליל לה (A) הוא הצליל סי במול (Bb), שני שמות הצלילים שיש כאן הם לה (A) וסי (B), במקרה הזה זה לא סי רגיל אלא סי במול, הסקונדה היא קטנה כי מלבד 2 שמות הצליל שיש בין הצליל הנמוך לגבוה, יש חצי טון אחד ביניהם, כמו שאפשר לראות בטבלה למעלה, מרווח של 2 שמות צליל עם חצי טון ביניהם נקרא סקונדה קטנה.
הסקונדה הקטנה היא המרווח הקטן ביותר במוסיקה המערבית, שבו המרחק בין הצלילים הוא של חצי טון (סריג 1 גבוה או נמוך יותר על הבס).
בגלל ששני הצלילים קרובים כלכך אחד לשני, כאשר הם מנוגנים ביחד או אחד אחרי השני הם יוצרים סאונד דיסוננטי (חריף) מאוד.
לעיטים משתמשים במרווח הזה כדי ליצור אפקט של מתח, כמו למשל בפס הקול של הסרט "מלתעות" כאשר הכריש מגיע וברקע שומעים את המרווח של הסקונדה הקטנה, מה שיוצר מתח וציפייה בגלל הסאונד הדיסוננטי של המרווח.
סקונדה גדולה
המרווח הבא הוא הסקונדה הגדולה, גם כאן יש 2 שמות צליל בין הצליל הנמוך לגבוה, אבל מרחק גדול יותר של טון שלם (טון= 2 חצאי טון) כלומר של 2 סריגים.
הסקונדה הגדולה נחשבת גם היא לדיסוננטית, אבל פחות מהסקונדה הקטנה.
סולמות מוסיקליים לרוב מורכבים מרצף של סקונדות קטנות וגדולות.
בתרשים תוכלו לראות את הצורה של הסקונדה הגדולה על צוואר הכלי בין הצלילים לה (A) לסי (B), אופציה אחת היא על אותו המיתר (2 סריגים בעליה מהצליל הנמוך), והאופציה השניה היא על 2 מיתרים, כאשר הצליל הגבוה נמצא מיתר אחד מעל ו-3 סריגים מתחת לצליל הנמוך.
טרצה קטנה
הטרצה הקטנה, מרווח קונסוננטי, מאפיין מאוד את הסולם והאקורד המינור.
בדוגמה: טרצה קטנה בעליה מהצליל לה (A) לצליל דו (C), יש 2 "צורות" נפוצות לנגן את המרווח
בדרך כלל מנוגן על אותו מיתר, 3 סריגים מעל צליל הבסיס, או על מיתר מעל ושני סריגים נמוך מצליל הבסיס
טרצה גדולה
מרווח קונסוננטי, מאפיין מאוד את הסולם המז'ורי ואת האקורד המז'ור.
בדוגמה: טרצה גדולה בעליה מהצליל לה (A) לצליל דו דיאז (#C), גם כאן, יש 2 "צורות" נפוצות לנגן את המרווח
הוא נמצא על אותו מיתר, 4 סריגים בעליה, או על מיתר אחד גבוה יותר סריג אחד נמוך יותר מצליל הבסיס
קוורטה
נקרא גם "קוורטה זכה" והוא מרווח זך, בתפקידי ליווי בס הוא מנוגן המון, בדרך כלל במטרה "לחזק" את צליל השורש על ידי ניגון של קוורטה בירידה מצליל השורש של האקורד, לצליל הקווינטה של האקורד (ה-5)
בדרך כלל ה"צורה" שלו תיהיה על אותו סריג, מיתר אחד מעל.
טריטון
יכול להיקרא גם "קוורטה מוגדלת" או "קווינטה מוקטנת" מרווח דיסוננטי, משמש כמו "מנוע" שמניע את המוסיקה קדימה בגלל שהוא יוצר הרבה מתח שדורש פתרון, ואז נוצרת יותר "תנועה" במוסיקה.
אפשר לזהות את המרווח כאשר אתם שומעים סירנה למשל של אמבולנס הוא במרווח של טריטון כדי למשוך תשומת לב מהסובבים
הצורה הנפוצה שלו היא מיתר אחד וסריג אחד מעל צליל הבסיס
קווינטה
מרווח זך, משתמשים בו המון בליווי בס, כמו הקוורטה, כדי "לחזק" את שורש האקורד.
בגלל הסאונד "הניטרלי" שלו הוא עובד מצוין בחיזוק שורשי האקורד ויוצר תנועה בבייסליין
הצורה הנפוצה ביותר היא מיתר אחד מעל ושני סריגים מעל צליל הבסיס.
סקסטה קטנה וסקסטה גדולה
אלו מרווחים קונסוננטיים, סקסטה קטנה בעליה לדוגמה מהצליל לה(A) לצליל פה(F)
אלו 2 ה"צורות" הנפוצות של המרווח:
סקסטה גדולה בעליה מהצליל לה(A) לצליל פה דיאז(F#)
אלו 2 ה"צורות" הנפוצות של המרווח:
ספטימה קטנה וספטימה גדולה
הספטימה הקטנה, זהו מרווח דיסוננטי די גדול, 7 שמות צליל ו-10 חצאי טונים בין הצליל הנמוך לגבוה. למשל בין הצליל לה(A) לצליל סול(G)
הספטימה הגדולה גם היא מרווח דיסוננטי, 7 שמות צליל ו -11 חצאי טונים בין הצליל הנמוך לגבוה.
אלו 2 "צורות" נפוצות של המרווח:
האוקטבה
מרווח "זך", זהו למעשה אותו הצליל כמו צליל הבסיס, למשל הצליל לה(A) והצליל לה(A) אחריו, באוקטבה גבוהה יותר.
כלומר זהו אותו הצליל אבל במנעד גבוה יותר. בהקשר של ליווי בבס האוקטבה נמצאת בשימוש רב והיא נשמעת מצוין כי היא גם כמו הקווינטה או הקוורטה "מחזקת" את צליל השורש של האקורד, ויוצרת תנועה על ידי נגינת אותו הצליל, אבל במנעד שונה.
בגלל שהאוקטבה היא מרווח גדול (12 חצאי טונים) זה יוצר תחושה קופצנית עם הרבה תנועה, משתמשים באוקטבה המון בסלאפ (slap) ובמגוון סגנונות נוספים.
לסיכום
אלו כל המרווחים, כדאי להכיר ולהתאמן עליהם, גם מבחינת נגינה של כל הצורות של המרווחים, גם בזיהוי משמיעה, וגם מבחינה תאורטית.
אפשר לעבוד על מרווחים במגוון צורות, בהקשר של סולמות למשל לנגן את הסולם המז'ור בטרצות, בקוורטות, בווינטות וכן האלה, לעשות אילתור חופשי על מרווחים מסוימים שתבחרו מראש, להתאמן על מרווחים דרך נגינה של פירוקי אקורדים (ארפג') ועוד ועוד יש המון אשפרויות…
תהנו 🙂